פסק-דין בתיק ת"א 9730-02-09

1.         בפניי תביעה כספית חוזית לחיוב הנתבעים בתשלום סך של 252,476 ש"ח (קרן)לתובעת.

לטענת התובעים, בשנת 2002 נערך חוזה בעל פה בין התובע מס' 1 (להלן: "התובע") לנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), לפיו התחייב התובע לבנות עבור הנתבע בית, וזאת באמצעות התובעת 2 (להלן: " התובעת") בתמורה לבניית הבית ישלם הנתבע לתובעים את כל הוצאות הבניה וכן רווח קבלני בשיעור של 20% מההוצאות הנ"ל.

התובעת בנתה את הבית בהתאם לחוזה, אולם הנתבע לא שילם את התמורה המוסכמת לפי החוזה, לכן הוגשה התביעה עסקינן.

2.         הנתבעים טוענים, כי אכן סוכם על בניית בית כאמור, אולם ההסכם היה בין התובעת לנתבעת 2 (להלן: " הנתבעת"). הנתבעים מאשרים, כי הבית נבנה בהתאם להסכם אולם, לטענתם, הוצאות הבניה שולמו לתובעים.

עוד נטען, כי במסגרת החוזה לא סוכם על תשלום רווח קבלני כלשהו אלא אך ורק החזר הוצאות הבנייה.

3.         בפתח ישיבת ההוכחות, שהתנהלה ביום 16.03.11, סיכמו הצדדים את הפלוגתיות והמוסכמות כדלקמן:

"1.       האם סוכם בין הצדדים כי התובעים יהיו זכאים בנוסף להחזר הוצאות הבניה במגרש 56 גם לרווח קבלני, ובמידה שכן איזה שיעור רווח קבלני סוכם ביניהם.

2.         האם סכום ההוצאות שהוציאה התובעת בגין הבניה במגרש 56, כפי שאושר על ידי הנתבעת בהסתמך על נספח ז' לתצהיר הנתבע 1, שולם במלואו ו/או בחלקו על ידי הנתבעים.

3.         מוסכם כי סכום ההוצאות הינו על סך של 187,800 ש"ח, כולל מע"מ, כמפורט בנספח ז' הנ"ל, כאשר הפלוגתא בעניין זה הינה האם מגיעים לתובעים הפרשי הצמדה וריבית כחוק על סכום מיום 13.02.03 או שמא לא מגיע בכלל.

4.         ככל שבית המשפט הנכבד יקבע כי לתובעים מגיע גם רווח קבלני בשיעור כזה או אחר, האם יש להוסיף לו הפרשי הצמדה וריבית כדין בהתאם לחוק מתאריך 13.02.03.

5.         בין מי למי מהצדדים בעלי הדין בתיק נעשתה ההתקשרות בתיק בנוגע לעבודות הבניה במגרש נשוא התביעה."

4.         העדים שהעידו בפניי הם התובע והנתבע.

לאחר ששמעתי את עדויות שני העדים הנ"ל ועיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבע ולהידחות כנגד הנתבעת.

5.         אפתח ואתייחס לנתבעת. עיון בכתב התביעה מעלה, כי לא פורטה עילת תביעה כנגד הנתבעת, מלבד היותה, על פי הנטען, בעלת זכויות במגרש עליו הוקם הבית, לא הועלתה נגד הנתבעת טענה כלשהי. עילת התביעה, כאמור, הינה חוזית, ולא נטען כי חוזה כלשהו נכרת בית התובעים לבין הנתבעת. כמו כן, לא נטען כי הנתבעת חייבת בתשלום מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.

גם במהלך הבאת הראיות לא הוצגו בפניי נתונים כלשהם המקימים חבות כנגד הנתבעת. על כן דין התביעה נגדה להידחות.

6.         באשר לנתבע, הלה חלק על תנאי החוזה, היינו נושא הרווח הקבלני, ולדבריו לא היה סיכום כאמור וטען עוד, כי הוצאות הבניה שולמו. הנתבע ניסה להוכיח את ההיגיון שבעסקה כאמור, לפיה התובעים בונים עבורו בית ללא כל רווח, בכך שהתובע, שהיה מעוניין בהתקשרות עסקית רחבת היקף עם הנתבע, רצה להרשים אותו ולהראות לו את כישוריו וכישרונותיו, ולכן הציע לבנות עבורו בית על מנת שהנתבע יוכל להיווכח מיכולותיו. טענה זו הועלתה בכתב ההגנה ובתצהיר הנתבע, אולם, בחקירתו הנגדית, הנתבע הציג גרסה שונה לגמרי עת טען, כי התובע ביקר באתר העבודה בו עבד הנתבע באותו הבית נשוא התובענה וראה את הנתבע בבגדי עבודה מבצע עבודה פיזית ומפקח על העבודה. התובע היה מופתע מהעובדה שהנתבע מבצע עבודה פיזית, הואיל ולנתבע כישרונות מיוחדים ביזמות, לכן התובע ביקש מהנתבע שלא "לבזבז" כישרונות אלו בעבודות בניה, אלא לתת לו, לתובע, לבצע את העבודה הפיזית על מנת שהוא, הנתבע, יתפנה לניצול כישרונות היזמות שלו.

וכך באו הדברים מפיו של הנתבע בתצהיר:

" 8. על מנת לשכנע אותי ביכולותיו וכישוריו, הציע יגאל, בין היתר, כי אפקיד בידיו את השלמת בניית היחידה החמישית בפרויקט כנען. כך, לטענתו של יגאל, אוכל גם להתרשם מביצועיו וגם לחסוך בעלויות.

...